Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 32b

סְמִיכָה נָמֵי כְּתִיב לִפְנֵי ה' אֶפְשָׁר דִּמְעַיֵּיל יְדֵיהּ וְסָמֵיךְ שְׁחִיטָה נָמֵי אֶפְשָׁר דְּעָבֵיד סַכִּין אֲרוּכָּה וְשָׁחֵיט

Traduction

With regard to placing hands on the head of an offering as well, it is written: ''Before the Lord.'' The Gemara answers that it is possible, in a case where he inserts his hands into the Temple courtyard and places them on the head of the offering while he remains outside. The Gemara asks: But with regard to slaughter also, it is possible, in a case where he fashions a long knife and slaughters the animal while standing outside the Temple courtyard.

הָא מַנִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי הִיא דְּתַנְיָא וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה' וְלֹא הַשּׁוֹחֵט לִפְנֵי ה' שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁיִּהְיוּ יָדָיו שֶׁל שׁוֹחֵט לִפְנִים מִן הַנִּשְׁחָט תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה' שׁוֹחֵט אֶת בֶּן הַבָּקָר יְהֵא לִפְנֵי ה'

Traduction

The Gemara answers: In accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Shimon HaTimni, who holds that the one who slaughters an offering must stand inside the Temple courtyard. This is as it is taught in a baraita, that when the verse states: ''And he shall slaughter the bull before the Lord'' (Leviticus 1:5),it teaches that the bull must be inside the Temple courtyard, but the slaughterer need not be ''before the Lord.'' Therefore, he may stand outside the Temple courtyard and slaughter the offering that is inside. Shimon HaTimni says: From where is it derived that the hands of the slaughterer must be farther inside the Temple courtyard than the animal that is slaughtered? The verse states: ''And he shall slaughter the bull before the Lord,'' which teaches that the slaughterer of the bull must be before the Lord.

Rachi non traduit

ואין השוחט לפני ה'. שאם רצה עומד חוץ לעזרה ושוחט בסכין ארוכה:

לפנים מן הנשחט. לפנים מן הבהמה:

ה''ג שוחט את בן הבקר יהיה לפני ה':

אָמַר עוּלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ טָמֵא שֶׁהִכְנִיס יָדוֹ לִפְנִים לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְגוֹ' מַקִּישׁ בִּיאָה לִנְגִיעָה מָה נְגִיעָה בְּמִקְצָת שְׁמָהּ נְגִיעָה אַף בִּיאָה בְּמִקְצָת שְׁמָהּ בִּיאָה

Traduction

§ Apropos the question of whether partial entry into the Temple courtyard is considered entry, Ulla says that Reish Lakish says: A ritually impure individual who inserted his hand inside the Temple courtyard is flogged for transgressing the prohibition of entering the Temple while impure, as it is stated with regard to the impurity of a woman who gave birth: ''Every consecrated item she shall not touch, and to the Temple she shall not come, until the days of her purification are complete'' (Leviticus 12:4). The verse juxtaposes entry into the courtyard to touching a sacred item. Just as touching with even a part of the body is considered touching, so too, entry with part of the body is considered entry.

Rachi non traduit

נגיעה. סתם במקצת היא:

אֵיתִיבֵיהּ רַב הוֹשַׁעְיָא לְעוּלָּא מְצוֹרָע שֶׁחָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּעֶרֶב הַפֶּסַח וְרָאָה קֶרִי בּוֹ בַּיּוֹם וְטָבַל

Traduction

Rav Hoshaya raised an objection to Ulla from that which was taught in a baraita: There is the case of a leper whose eighth day, on which he becomes ritually pure from his leprosy and performs the final stages of his purification process, occurs on Passover eve, such that it would be possible to bring his offerings and be fit to partake of the Paschal offering that evening. And he experienced a seminal emission on that day before he performed the final stages of his purification process, rendering him ritually impure and prohibited from entering the Temple. And he then immersed himself in a ritual bath. The question is whether he may come to the gate of the Temple courtyard, which is necessary to complete his purification process and terminate his status as a leper.

Rachi non traduit

שחל שמיני שלו. והיה לו היום ליכנס להר הבית לחלל שער נקנור שלא נתקדש להכניס ידיו לבהונות וראה קרי ובעל קרי אין נכנס להר הבית כדאמרי' באלו דברים (פסחים דף סז) זב וכל זב לרבות בעל קרי שמשתלח חוץ לשתי מחנות כדאמרינן התם:

אָמְרוּ חֲכָמִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם אַחֵר נִכְנָס זֶה נִכְנָס מוּטָב יָבוֹא עֲשֵׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת וְיִדְחֶה עֲשֵׂה שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת

Traduction

The Sages said: Although any other individual who was ritually impure who immersed that day and is waiting for nightfall for the purification process to be completed may not enter the Temple mount until nightfall, this one may enter. The reason is that it is better for a positive mitzva that has a punishment of karet, i.e., the bringing of the Paschal offering, to come and override a positive mitzva for which there is no liability to be punished with karet, i.e., the mitzva to remove individuals who are ritually impure from the Temple courtyard, than have the positive mitzva that has a punishment of karet not be performed.

Rachi non traduit

אע''פ שאין טבול יום אחר. של טומאת קרי נכנס להר הבית דקסבר טבול יום דזב כזב דמי זה נכנס ומכניס ידיו לעזרה ליתן מדם האשם ומלוג השמן על בהונותיו כדי שיטהר לאכול פסחו לערב והוא ישלחנו לעזרה היום לשחוט ולזרוק עליו אבל הוא לא יכנס לעזרה (ושוחט בסכין ארוכה) דטבול יום שנכנס לעזרה בכרת כדאמרי' בהקומץ רבה (מנחות כז:):...

מוטב יבוא עשה. של פסח:

שיש בו כרת וידחה עשה. דשילוח טמאים מהר הבית שאין בו כרת שאין ענוש כרת אלא מחומת העזרה ולפנים:

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר דְּבַר תּוֹרָה אֲפִילּוּ עֲשֵׂה אֵין בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בְּבֵית ה' לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה מַאי חָצֵר הַחֲדָשָׁה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁחִידְּשׁוּ בָּהּ דְּבָרִים (הַרְבֵּה) וְאָמְרוּ טְבוּל יוֹם אַל יִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה

Traduction

And Rabbi Yoḥanan says: By Torah law, there is not even a positive mitzva that restricts from entering the Temple courtyard one who has immersed that day and will become pure only upon nightfall, as it is stated: ''And Jehoshaphat stood in the congregation of Judea and Jerusalem, in the House of the Lord, before the new courtyard'' (II Chronicles 20:5). What is the meaning of ''the new courtyard''? Rabbi Yoḥanan says: This is referring to the place in which they innovated many matters and said that one who immersed that day may not enter the camp of the Levites, which in Jerusalem includes the entire Temple Mount. This indicates that the prohibition is of rabbinic origin, and by Torah law it is permitted for him to enter.

Rachi non traduit

אפי' עשה אין בו. בהר הבית לגבי טבול יום דקסבר טבול יום דזב לאו כזב דמי:

נכח החצר החדשה. הר הבית שחידשו בה בהלכותיה:

Tossefoth non traduit

ורבי יוחנן אמר דבר תורה אפי' עשה אין בו. לפרושי ברייתא קאתי ולאו לאיפלוגי דר' יוחנן לאו תנא הוא כדמוכח בפ''ק דכתובות (דף ח.) גבי חתנים מן המנין ומשני רב תנא ופליג ואר' יוחנן לא משני הכי תדע דאי דאורייתא אם כן היה לנו לאסור מפתח הר הבית שכל זה מחנה לויה כדאיתא בסוף מכילתין (דף קטז:) ובהדיא תנן במס' כלים (פ''א מ''ח) עזרת נשים מקודשת הימנו שאין טבול יום נכנס לשם אבל בהר הבית ובחיל מותר ותני נמי בתמיד (דף כו.) דבא וישב לו אצל אחיו הכהנים ומיהו מתוך פירכות הללו מיתרצא פירכא קמייתא דאע''ג דר' יוחנן לאו תנא הוא דלמא סבר לה כמתני' דתמיד וכלים ולמאי דפירש בקונט' טעמא דברייתא דאין טבול יום של טומאת קרי נכנס להר הבית משום דקסבר טבול יום דזב כזב דמי ואמרינן פ' אלו דברים (פסחים סז:) זב וכל זב לרבות בעל קרי ור' יוחנן דאמר אפילו עשה אין בו משום דקסבר טבול יום דזב לאו כזב דמי אתי שפיר דפלוגתא דתנאי היא ואיכא למ''ד טבול יום דזב לאו כזב דמי ומיהו קשה דאי קסבר האי תנא טבול יום דזב כזב דמי אם כן איכא לאו דלא יטמאו את מחניהם ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה ועוד קשה מדאמרינן פרק ג' מינין (נזיר דף מה.) טמא יהיה לרבות טבול יום עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כיפורים ואי טבול יום אסור למחנה לויה למה לי קרא לרבות במחנה שכינה ומיהו מצי למימר משום כרת איצטריך דאיירי ביה קרא שאין ענוש כרת אלא מחומת העזרה ולפנים ועוד קשה דאי טעמא דרבי יוחנן משום דקסבר דטבול יום דזב לאו כזב דמי והא רבא אית ליה הך דרבי יוחנן בפסחים פרק האשה (דף צב.) ושמעינן ליה לרבא בכריתות פרק שני (דף י.) דמחוסר כיפורים דזב כזב דמי אלא ודאי הא דאמר דטבול יום דזב כזב דמי לאו לענין ביאת מקדש קאמר אלא לענין פסח הבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבים וזבות כדפי' לעיל בריש פרק שני (זבחים דף יז:) בשם ה''ר חיים ומיהו סוגיא דנזיר (דף מה.) קשה למה שפי' דטבול יום שרי במחנה לויה דמשמע התם דאפי' נאמר דטבול יום דזב לאו כזב דמי אסור ליכנס למחנה לויה דקאמר התם מה אהל מועד מחוסר כיפורים לא עייל אף התם נמי במחנה לויה מחוסר כיפורים לא עייל ומקרא דריש התם דקתני התם בברייתא ובא לפני ה' אל פתח אהל מועד לשער נקנור אימתי הוא בא בזמן שטבל ועשה הערב שמש ונראה דדווקא בטבול יום דזב שלש ראיות שהוא טבול יום ומחוסר כיפורים דאיכא תרתי קאסר במחנה לויה וכי מסיק התם אלא אמר אביי טבול יום דזב לאו כזב דמי ואפי' הכי כיון דמחוסר כיפורים לא עייל כלומר דאיכא תרתי ולאו מלשון זבח דריש דאם כן גבי נזיר דכתיב יביא שתי תורים וגו' הוה לן למידרש הכי כדאמר התם אבל טבול יום דזב בעל שתי ראיות ודבעל קרי שרי דלאו מחוסר כפרה והא דאמר הכא כשראה קרי בו ביום וטבל דנכנס אע''פ שהוא טבול יום וגם מחוסר כיפורים אין אלו שני הדברים על טומאה אחת אלא טבול יום משום קרי ומחוסר כפרה משום צרעתו ולפי' הקונטרס ניחא דנקט בברייתא וראה קרי ולא טמא שרץ ונבילה דטמא שרץ ואפילו טמא מת נכנסין להר הבית כדדרשינן בפסחים פ' אלו דברים (פסחים דף סז.) ובסוטה פרק היה נוטל (סוטה דף כ:) ויקח משה את עצמות יוסף עמו במחיצתו אבל לפי מה שפירשתי דרבי יוחנן לא פליג אברייתא ולא אסור אלא מדרבנן כולהו טמאים נמי אסירי כדתנן בפ''ק דכלים החיל מקודש הימנו שאין עובדי כוכבים וטמאי מתים נכנסין לשם וכל שכן בעזרת נשים כדתני התם שאין טבול יום נכנס לשם וכולהו טבול יום אפילו דטמאי מת דשרץ ונבילה [איירי] דאיירי ביה לעיל ונראה לפרש דלרבותא נקט וראה קרי דאף על גב דמשתלח חוץ לשתי מחנות התירו לו משום פסח:

שחידשו בה דברים ואמרו טבול יום אל יכנס למחנה לויה. וא''ת מנלן שחידשו מטבול יום אימא שחידשו ממת עצמו או מטמא מת ויש לומר דמשמע דלא חידשו אלא על חצר וחצר היינו עזרת נשים כדמוכח ביחזקאל ואילו מת וטמא מת מצינו דאסורין אפילו בחיל:

וְאִי אָמְרַתְּ בִּיאָה בְּמִקְצָת שְׁמָהּ בִּיאָה הֵיכִי מְעַיֵּיל יְדֵיהּ בִּבְהוֹנוֹת אִידֵּי וְאִידֵּי עֲשֵׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת הוּא

Traduction

Rav Hoshaya concludes his objection: And if you say that partial entry into the courtyard is considered entry, how does the leper who immersed himself that day insert his hands into the courtyard so that his right thumb and big toe will become purified? In this situation, both this mitzva to eat of the Paschal offering and that mitzva for an impure person to not enter the courtyard are each a positive mitzva for which there is liability to be punished with karet, as someone who immersed himself that day who enters the Temple courtyard is liable to be punished with karet.

Rachi non traduit

אידי ואידי. עשה של כרת טבול יום לגבי עזרה בכרת הוא והא קא מעייל לעזרה שהרי אי אפשר להוציא דם האשם לחלל השער דמיפסל ביוצא:

אֲמַר לֵיהּ מִטּוּנָךְ שָׁאנֵי מְצוֹרָע הוֹאִיל וְהוּתַּר לְצָרַעְתּוֹ הוּתַּר לְקִירְיוֹ

Traduction

Ulla said to Rabbi Hoshaya: A proof to my opinion can be brought from your own burden, i.e., from the question you asked. A leper is different, as the Torah permitted him to insert his right thumb and big toe into the courtyard in order to become purified despite the fact that he has not yet brought an atonement offering to complete the purification process, and since he was permitted to partially enter the courtyard for purification from his leprosy, he was also permitted with regard to his impurity due to his seminal emission. Nevertheless, a partial entry into the courtyard is in fact considered an entry.

Rachi non traduit

מטונך. ממשאך שבאתה עלי להכביד אכביד עליך ממצורע השיבות שגזירת הכתוב היא אצלו שהותרה לו ביאה במקצת שהרי מחוסר כיפורים הוא והוא מכניס ידיו לבהונות:

הואיל והותרה. ביאה מקצת לצרעתו:

הותרה. אף לטבול יום של קרי שלו:

Tossefoth non traduit

א''ל מטונך. פירוש ממשאך שבאת להכביד עלי אכביד עליך דאדרבה משם סייעתא לדברי דשאני מצורע וכו' מדנקט וראה קרי בו ביום משמע דווקא בו ביום דיצא בשעת היתר דצרעת ואיכא למימר מתוך שהותר לצרעתו הותר לקירויו אבל כד מאתמול לא ואי ביאה במקצת לא שמה ביאה אפי' מאתמול נמי והשתא אתי שפיר הא דאמר בפ''ק דיבמות (דף ח.) מי לא מודה עולא שאם ראה קרי בליל (שלישי) [שמיני] שאינו מכניס ידיו שלא יצא בשעה שהיא ראויה להביא קרבן מנא ליה דמודה עולא אלא מדנקט בו ביום דייק דטעמא דעולא משום דהואיל והותר לצרעתו הותר לקיריו ובענין זה יש לפרש מטונך דפ' הזרוע והלחיים (חולין דף קלב.) דקאמר התם עולא יהיב מתנתא לכהנתא אלמא דקסבר עולא כהן ואפילו כהנת והכתיב וכל מנחת כהן כליל תהיה ואמר ליה רבי מטונך אהרן ובניו כתובים בפרשה כלומר משם אכביד עליך שהיא ראייה לדברי מדלא שנה התנא חילוק זכרים מנקבות היכא דכתיב כהן סתם כגון גבי מתנות כהונה אלא גבי מנחה דכתיב אהרן ובניו שמע מינה היכא דכתיב כהן סתם לא שנא כהן ולא שנא כהנת ואם תאמר ואי מטעם הואיל והותר לצרעתו הותר לקרויו למה לי יבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת בלאו הכי נמי ויש לומר דעל מחנה לויה שנכנס טבול יום שבבעל קרי הוצרך לומר עשה דפסח דבכרת דחי עשה וכו' דטבול יום אינו נכנס אי מן התורה אי טבול יום דזב כזב דמי אי מדרבנן מגזירת יהושפט והתם לא שייך למימר מתוך שהותר לצרעתו שהרי בשמיני קאי ואינו אלא מחוסר כפורים דלא נאסר מעולם במחנה לויה ומה שייך שם לומר שהותר אבל על מחנה שכינה שמכניס ידיו לבהונות והוא טבול יום של קרי על זה קאמר מתוך שהותר מחוסר כיפורים של מצורע דבעלמא אסור בעזרת שכינה והכא הותר הותר נמי לטבול יום דקרויו:

אָמַר רַב יוֹסֵף קָסָבַר עוּלָּא רוּבָּן זָבִים וְנַעֲשׂוּ טְמֵאֵי מֵתִים הוֹאִיל וְהוּתְּרוּ לְטוּמְאָתָן הוּתְּרוּ לְזִיבָתָן

Traduction

Based on Ulla’s previous comment, Rav Yosef said: Ulla holds that if most of the Jewish people were zavim on Passover eve, and were therefore prohibited from sacrificing the Paschal offering while impure, and then they became ritually impure due to a corpse, which allows them to sacrifice the Paschal offering despite their impurity as they are a majority of the Jewish people, since they are permitted to sacrifice the offering with regard to their impurity due to a corpse, they are also permitted with regard to their ziva.

Rachi non traduit

אמר רב יוסף. שמע מינה מדעולא דאמר הואיל ואישתרי להא אישתרי להא:

רובן. של ציבור זבין בפסח ולא נדחית טומאת זיבה אצלן ונעשו טמאי מתים בו ביום הואיל והותרו לטומאת המת שנדחה אצלן הותרו לזיבתן:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מִי דָּמֵי טוּמְאָה אִישְׁתְּרַאי זִיבָה לָא אִישְׁתְּרַאי

Traduction

Abaye said to him: Are the cases comparable? With regard to a leper who experienced a seminal emission, he was already permitted to partially enter the courtyard despite his initial impurity. There-fore, the subsequent impurity does not prohibit him from entering. By contrast, the zavim were originally prevented from sacrificing the Paschal offering. Therefore, even if he would be permitted to enter the courtyard despite becoming impure due to a corpse, he would not be permitted to enter due to the ziva that was previously present.

Rachi non traduit

טומאה אישתראי. שבאה אחרונה זיבה ראשונה עומדת במקומה ולא דמי למצורע דהתם איכא למימר מיגו דקמייתא לא הוי אסירא ליה בתרייתא לא חמירא לך מקמייתא שהרי טמא היה ומותר אבל הכא כי הוה זיבה גרידתא הוו אסירי השתא דאיתוספא טומאה עלייהו אישתרו להו:

אֲמַר לֵיהּ דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר מָר רוּבָּן טְמֵאֵי מֵתִים וְנַעֲשׂוּ זָבִים הוֹאִיל וְהוּתְּרוּ לְטוּמְאָתָן הוּתְּרוּ לְזִיבָתָן אֲמַר לֵיהּ אִין

Traduction

Furthermore, Abaye said to him: Perhaps this is what the Master is saying: If most of the Jewish people were initially ritually impure due to a corpse, and they subsequently became zavim, since they are permitted with regard to their impurity due to a corpse, they are permitted with regard to their ziva as well. Rav Yosef said to him: Yes, that was what I meant.

Rachi non traduit

הואיל והותרו לטומאתן. הקודמת אינן נאסרין מחמת האחרונה שהרי אף הראשונה טומאה של כרת היתה והיו מותרים היום:

וְאַכַּתִּי לָא דָּמֵי מְצוֹרָע הֶיתֵּירָא הוּא הוֹאִיל וְאִישְׁתְּרִי אִישְׁתְּרִי טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא לְהָא אִידְּחַאי לְהָא לָא אִידְּחַאי

Traduction

The Gemara asks: But still, this is not comparable to the case of Ulla, since with regard to a leper, it is with total permission that he is allowed partial entry into the courtyard. And since it was permitted with regard to one impurity, it was permitted with regard to a second impurity. But the ritual impurity with regard to the sacrificing of the Paschal offering is only overridden, and there is not a total permission. Perhaps with regard to this, i.e., ritual impurity due to a corpse, it is overridden, but with regard to that, i.e., the impurity of ziva, it is not overridden.

Rachi non traduit

היתירא הואי. בהיתר גמור גזרה עליו תורה ביאה במקצת:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא אַדְּרַבָּה אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא מְצוֹרָע הֶיתֵּירָא הוּא לְהָא אִישְׁתְּרַאי וּלְהָא לָא אִישְׁתְּרַאי טוּמְאָה דְּחוּיָה הוּא מָה לִי חַד דִּחוּיָא מָה לִי שְׁתֵּי דְּחִיּוֹת

Traduction

Rava said to him: On the contrary, the opposite is more reasonable. With regard to a leper, it is with specific permission that he was allowed by the Torah to insert his right thumb and big toe into the courtyard in order to become purified despite his ritual impurity, which was not granted for other impurities. Therefore, perhaps only with regard to this impurity it is permitted, but with regard to that impurity, i.e., due to a seminal emission, it is not permitted. But with regard to ritual impurity, since it is overridden in the case of ritual impurity due to a corpse, what difference does it make to me if there is one impurity that is overridden, and what difference does it make to me if there are two impurities that are overridden?

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source